[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שקט, ריק, אף פעם לא היה לי כזה שקט. אני הולך ברחוב כרגיל,
אוכל ארוחת בוקר כרגיל, הכל כרגיל, רק שקט...
אנשים מדברים איתי ברחוב אבל אני לא שומע כלום. שקט, ריק...
ההורים שלי קוראים לי לאכול ארוחת ערב, חברים שלי מתקשרים אלי
ואומרים לי לבוא לים, חברה שלי אומרת שהיא אוהבת אותי, ואני...
כלום!
שקט.
אנשים כועסים עלי, "יא סנוב! מה, אתה לא שומע? חוצפן!" אבל גם
את זה לא שמעתי.
בהתחלה התלהבתי, שקט לי, יש לי זמן לחשוב, אף אחד לא יכול
להפריע לי! אבל אז השקט התחיל להיות מטרד. התחלתי להתגעגע
לקולות של ציפורים, לרחש הגלים, לצעקות של נהגי מוניות.
אז ניסיתי לשים מכשיר שמיעה, אבל עדיין לא שמעתי כלום.
ניסיתי ללמוד לקרוא שפתיים, אבל זה היה מסובך מידי ולא
הצלחתי.
ניסיתי לעצום את העיניים ולדמיין איך הקולות היו נשמעים פעם,
אבל לא זכרתי אף צליל...

בסוף התיישבתי, מיואש, על ספסל ברחוב, מקשיב באדיקות לשקט
הצלול של העולם הרועש מסביבי. אנשים עוברים ומניעים לעברי
שפתיים, ואני שולח אותם לדרכם בהינד ראש מזויף של הבנה.

ואז היא עברה, עיניה הירוקות מביטות בי במבט נוקב, וקולה
הצלול מפלס דרכו דרך שכבות הדממה שנוצרו מסביבי.
"היי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גראס?

רק בהוספיס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/06 22:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביתר עומר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה