אותו הלילה,
אותו הזיכרון.
המעגל נסגר.

הייתה הראשון שלי,
הייתה האהבה הראשונה.
הייתה שליחו של הכאב,
שלטתה בי כמו בבובה.

והכאב, האהבה,
הכל ממני,
אף פעם לא ממך.
לא מילה חמה, או נגיעה.
הכל כה קר- כמו מכונה.

אתה כמו פצע שלא מגליד,
פתוח,
מדמם.

נתתי לך- את הגוף, את הלב, את הנשמה.
כל כך תמימה,
כך כך נאיבית,
כל כך רציתי אגדה.

ניפצתה לי את התמימות.

וזרקתה אותי אל בור הגהנום---
                                   ----בעודי חיה.