[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בחור חדש
/
הדייט שלי עם בר רפאלי

אני מסתכל עליה ולא מאמין... היא שוכבת לידי, עם עיניים
עצומות, עמוק בתוך שינה, גמורה מעייפות אחרי לילה ארוך ביחד.
בר רפאלי אצלי במיטה. זה היה פשוט מדהים. אני עדיין חושב על
הרגעים האלה עד היום... איך הכל התחיל, איך אזרתי אומץ, איך
הכל זרם בצורה מושלמת כמו חלום, וגם מה קרה אחר כך...
"אז מה אתה עושה בסילבסטר?"
"מי המאושרת שתזכה לנשיקה ממך?"
"אתה יוצא כמו כולם או נשאר בבית?"
אף פעם לא הבנתי מה יש לכולם מהסילבסטר הזה, למה כולם מתלהבים
לצאת ולהתנשק בחצות? כולם כמו עדר של כבשים שעושים מה שאומרים
להם. אני תמיד הייתי נון קונפורמיסט, הלכתי נגד הזרם. ואם נגד
הזרם אומר שאני לא מתנשק בסילבסטר, אז אני לא מתנשק בסילבסטר.
בכל זאת, משהו גרם לי לצאת מהבית באותו לילה, לא יודע איך
להסביר את זה. שלוש שנים רצופות לא יצאתי בסילבסטר, והפעם
החלטתי לצאת. כשאני חוזר אחורה אני לא מבין מה גרם לי לעשות את
זה. שום סיבה הגיונית לא היתה שם מלבד גורל, אולי...
בחוץ ירד גשם ללא הרף, אבל העובדה הזאת לא הפריעה לי לעמוד
מאחורי ההחלטה שהחלטתי רבע שעה לפני כן. אם הייתי בחורה זה בטח
היה לוקח לי שעתיים לכל הפרוייקט. אני, מצידי, זרקתי עלי כמה
בגדים, קצת ג'ל בשיער, מעיל עור, ז'אן פול גוטייה משני צידי
הצוואר ואני מוכן. מקלחת עשיתי כבר שעתיים לפני כן.
השעה כבר היתה כמעט 22:30 בלילה כשהתנעתי את האוטו ונסעתי, בלי
לדעת יותר מדי לאן. אני לא בליין ידוע, אין לי מושג איפה יש
מסיבות טובות. התכנון היה להתקשר לחבר מהדרך ושהוא יגיד לי
איפה יושבים החבר'ה, ושאני אצטרף אליהם.
אחרי 20 דקות של נסיעה ראיתי מכונית עם אורות מצוקה בצד הדרך.
אני, שידוע בטוב הלב שלי, לא יכולתי שלא לעצור ולראות מה
הבעיה. לא שאני מבין כזה גדול במכונאות רכב, כל מה שמעבר למלא
מים ולהחליף גלגל אני אומר "את זה רק במוסך אפשר לסדר, נראה לי
שזאת בעיה רצינית", אבל בכל זאת, אם אני יכול לעזור במשהו, למה
לא?
יצאתי עם מטריה, התקרבתי למכונית הפז'ו 206 הכחולה והחדשה
וראיתי אותה, יושבת לה בתוך האוטו בחוסר מעש, ועוד יותר חוסר
אונים. היא לא נראתה מוטרדת יותר מדי מהמצב אליה נקלעה, שעה
לפני חצות, באמצע הכביש, כשגשם בחוץ וכולם כבר מתחילים להתמקם
במקומות הבילוי בכל הארץ בציפיה לשעה שתים עשרה, לנשיקה הגדולה
שמסמלת את תחילתה של שנה מופלאה (או משהו כזה...)
לא ידעתי אם להתחיל איתה או לא. בכל זאת, הסיטואציה לא היתה
בדיוק הכי נוחה בעולם להתחיל עם בחורה. למרות זאת, החלטתי שאם
כבר עצרתי ובאתי לקראתה אני אבדוק לפחות מה המצב שלה, אחרי זה
נעבור את הגשר, כשנגיע אליו, אם נגיע. מעולם לא התחלתי עם
בחורה לפני כן, ולא ידעתי שהלילה הולכת להיות הפעם הראשונה
שלי, ועוד איזה פעם...
"את בסדר? אפשר לעזור?" שאלתי עם בטחון שלא ידעתי מאיפה בא
לי.
"הלוואי והיה בסדר, אבל אני לא מתלוננת... אני תקועה, כמו שאתה
רואה."
"מה הבעיה?"
"אתה רואה את הגלגל האחורי?" היא שאלה והצביעה למטה מאחורי,
"הוא החליט שנגמר לו האוויר", היא אמרה וחייכה, ואני חייכתי
לעצמי עוד יותר. היה לה חיוך יפהפה, לא הכי יפה בעולם אבל
בהחלט מקסים. אולי מקסים היתה מילה שיותר היטיבה לתאר את החיוך
שלה. היה לה שיער חלק שטני ופנים בובתיות, כאלה שלא נדיר לראות
אותן. היא נראתה דומה להרבה בחורות שראיתי, יופי פשוט שכזה.
חבל שלא ראיתי גם את הגוף שלה, הוא היה עטוף בשכבות של בגדים,
הקור עשה את שלו...
חייכתי גם בגלל שהבעיה שלה היתה משהו שאני יכול לטפל בו. כל כך
רציתי שזה יהיה פנצ'ר, התפללתי שזה יהיה פנצ'ר, וקיבלתי
פנצ'ר.
"תפתחי את הבגז', תראי לי איפה מפתח הברגים והג'ק ותוך חמש
דקות את בנסיעה. סילבסטר הלילה, לא כדאי שתפספסי את הנשיקה
הגדולה עוד מעט...", אמרתי אליה בחיוך.
"האמת שאני בדרך חזרה הביתה, אני לא מאלה שיוצאות בסילבסטר. כל
הבאזזז הענק על זה מוציא לי את כל החשק, ואני גם ככה לא ידועה
בתור אחת שהולכת עם הזרם. אני גם משתדלת להימנע ממסיבות
המוניות, למרות שאני כל ערב מקבלת הזמנות לכל מיני מסיבות. אני
טיפוס יותר ביתי, אוהבת שקט יותר, ואת הספייס שלי. אני הולכת
למסיבות רק כשאין ברירה, בגלל העיסוק שלי. אני גם לא ממהרת
יותר מדי, אבל אני אשמח לעזרה, קח את המפתחות, אני מאמינה
שתסתדר..."
בטח אסתדר, ועוד איך אסתדר! פנצ'רים הם המומחיות שלי! חמש דקות
על השעון, במיומנות של מקצוען, החלפתי לה את הגלגל הסורר בגלגל
חדש דנדש וחזרתי לקדמת המכונית, כולי רטוב ומרוצה... אם היא רק
היתה יודעת שזה כל מה שאני יודע לעשות...
"הנה המפתחות, את יכולה לנסוע עכשיו..."
"תודה, אבל אתה לא חושב ששכחת משהו?"
"המממ... האמת, הייתי לוקח ממך את הטלפון, אבל זה היה נראה
כאילו אני מנצל את הטובה שעשיתי לך, ואני לא בחור כזה",
הופתעתי מהכנות של עצמי. לא האמנתי שאני זה שאמר את המילים
האלה רק לפני כמה רגעים.
"מי אמר שהייתי נותנת לך?"
"את צודקת, זה לא היה במקום, מצטער", אמרתי והסתובבתי ללכת
לכיוון האוטו שלי, כששמעתי אותה אומרת "התכוונתי ששכחת לתת לי
את שלך, אני אולי ארצה להחזיר לך טובה יום אחד. אני לא אוהבת
להיות חייבת", היא היתה כל כך מרוצה מעצמה שגרמה לי למבוכה,
שזה גרם גם לי לחייך. הומור עצמי זה דבר שלא היה חסר לי, ועוד
יותר אהבתי בחורות שהצחיקו אותי.
נתתי לה את המספר שלי והתחלתי לנסוע, כשאחרי כמה דקות קיבלתי
SMS...
"אני יודעת איזה טובה אני רוצה להחזיר לך", המממ... כבר?
אוקיי, נזרום איתה...
"את מהירה... איזה טובה?"
"להיות נשיקת הסילבסטר שלך, אם תרצה", וואו, היא באמת
ישירה...
"מקום ושעה"
"אצלך?"
לא האמנתי שהיא תבוא עד אלי, אבל היא באה. פתחתי את הדלת ולא
האמנתי... הייתי בטוח שהיא צחקה איתי, שזאת היתה בדיחה, שמשעמם
לה בחיים, שהיא עושה לי טיזינג. אבל לא, היא כאן, היא אצלי,
היא בחדר שלי עכשיו. השעה מתקרבת לחצות, רק עוד כמה דקות,
ואנחנו יושבים על המיטה שלי ומדברים, שומעים מוזיקה ומדברים,
מורידים נעליים ומדברים, מחזיקים ידיים ומדברים, עד שהגיע
חצות, וכבר הפסקנו לדבר...
הלילה הזה תמיד יישאר בזכרון שלי, לאן שאני לא אלך ומה שאני לא
אעשה. קרו בו כל כך הרבה דברים מיוחדים, אבל ללא ספק הדבר הכי
מיוחד היה כששאלתי אותה איך קוראים לה והיא ענתה לי "אתה יכול
לקרוא לי בר". היא סיפרה לי על עצמה, בין נשיקה אחת לשניה.
זכיתי להצצה ממש נדירה לתוך החיים שלה, למשך אותו לילה, הצצה
בחיים של בר רפאלי. היא סיפרה לי כמה דלתות השם שלה פותח
בשבילה וכמה זה קל להשיג הכל כשקוראים לך בר רפאלי. בשבילי, רק
השם שלה עשה לי צמרמורת. כמה בחורים יכולים לומר שהם בילו לילה
מהסרטים עם בר רפאלי? שבר רפאלי היתה נשיקת הסילבסטר שלהם?
היה לי לילה מהסרטים איתה, כמו חלום. כמה חבל שזה היה לילה חד
פעמי, שלא היתה לו המשכיות. זה מה שהיא רצתה ואני לא אחד
שמכריח בחורות להיות איתי, אפילו אם קוראים לך בר רפאלי. כזה
אני, לא רודף אחרי בחורות...
בעיני היא היתה פשוט מדהימה, לא יודע מה בחורים אחרים היו
אומרים עליה. גם לא ממש משנה לי. יש בחורים שרק השם שלה היה
עושה להם את זה, ושמעתי את התגובות מאז... העניין הוא שאף אחד
לא רוצה להאמין לי. תמיד כשאני מספר שהייתי עם בר רפאלי, ומספר
על אותו לילה, התגובה הראשונה שלהם היא "נו, ואז התעוררת
מהחלום, נכון?". לא, לא נכון. באמת הייתי עם בר רפאלי. בר
רפאלי היתה כאן, במיטה שלי, התנשקנו, שכבנו, ישנו כפיות, והיא
אפילו אכלה אצלי ארוחת בוקר והתקלחה לפני שהלכה לבלי שוב.
אני מניח שהסיפור הזה לא היה מעניין אף אחד אם לא היו קוראים
לה ככה. אני בטוח שהייתם מתייחסים לזה כאל עוד סיפור סטוץ אחד
מני רבים, ששמעתם כבר בעבר וטחנתם עד דק. אני משוכנע שלא הייתם
בכלל נכנסים לקרוא את הכתבה הזאת אם לא הכותרת. ככה זה, אתה רק
אומר את השם שלה והסיפור פתאום הופך לסיפור מהאגדות.
אז זהו, שזה לא סיפור מהאגדות, זה באמת קרה, ואפילו לפני כמה
ימים. לא חלמתי את זה, יש לי הוכחות שהיא היתה כאן, אני מוכן
להראות לכל אחד Any time, תאמינו או לא...
כן, משה היה עם בר רפאלי, מוזר לכם? גם לי. אני עדיין מתקשה
להאמין שהייתי עם בר רפאלי. כל כך כיף לומר את השם שלה, כל כך
כיף לראות את התגובות של האנשים ששומעים את השם שלה, פותחים את
העיניים לרווחה ולא מאמינים שהייתי איתה.
אז מה אם קוראים לה ענבר רפאל והיא מפיקה בערוץ הילדים? היא
אמרה שהיא מעדיפה שאני אקרא לה בר רפאלי, ומי אני שאתווכח
איתה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שמאשר את
הסלוגנים תעשה
לי ילד!!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/8/06 3:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בחור חדש

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה