"מה אתה עושה פה אחי?"
איזה קטע זה היה...  קודם הדייט שלי הבריזה לי ועכשיו זה...
יופי! איזה ערב מושלם! רק חסר לי שיגררו לי את האוטו, שיגנבו
לי את הפלאפון ושמכבי ת"א תפסיד בנוקיה והערב שלי יהיה פשוט
מהאג-ד-ו-ת! הכי גרוע, זה שאין לי איך להתחמק מזה. ניסיתי לצאת
מטווח הראיה שלו, אבל הוא תפס אותי על חם...
"אה... אני..."
"למה אתה יושב לבד? אתה מחכה למישהי, הא? פששש... אף פעם לא
ראיתי אותך לבוש ככה! מי המאושרת?"
רציתי להעיף לו סטירה, לחבר שלי. איזה חוסר טאקט! בעצם, זה לא
כזה חסר טאקט כשאין לך מושג בכלל מה קרה...
"אני לא בטוח שהיא כל כך מאושרת", עניתי בבאסה מוחלטת.
"עוד פעם אתה וההערכה העצמית הנמוכה שלך? למה אתה כזה שלילי?
אה, דרך אגב, תכירו: דנה, אודי, אודי, דנה"
היא היתה פשוט מושלמת... הבן זונה הזה... איך הוא תמיד ידע
להביא את כל הכוסיות. תמיד קראתי לו צ'יק מגנט, אבל זאת היתה
ליגה אחת מעל כולן... שיער שחור, גבוהה, רזה, שמלה שישבה על
הגוף שלה כל כך טוב, ושפתיים ש...
"אהה... אהלן דנה, נעים מאוד. כל חברה של יוסי היא גם חברה
שלי", כן, הייתי מת...
"תרגיע מותק, הא? היא בסוף עוד תחשוב שאתה רציני ותלך איתך",
אמר לי וקרץ, והפעם באמת רציתי לתת לו סטירה, הפעם מכל הלב. רק
התלבטתי על איזה לחי שלו ללכת. הימנית קרצה לי יותר. בעצם, הוא
קרץ לי עם עין שמאל...
"יוסי, אתה יודע שלא הייתי מחליפה אותך בעד אף אחד, נכון?
למרות שיש לך חבר חמוד, איך זה שלא ראיתי אותו אף פעם?"
מחמאה? ממנה? אוקיי... אבל יוסי שם, וכשיוסי שם אף בחורה לא
רואה אף אחד חוץ ממנו... חוץ מזה, חמוד זאת לא מחמאה! תקראי
לכלב שלך חמוד, לא לי...
"האמת שאנחנו לא כל כך בקשר בזמן האחרון, אבל זה ישתנה, נכון
אודי?"
"ב... בטח, רק תתחיל לענות לפלאפון שלך ויהיה בסדר", במחשבה
שניה, דווקא טוב שנישאר ככה, חוסך ממני לאכול את הלב כל פעם
מחדש...
"אל תדאג, בשבילך אני תמיד זמין. דרך אגב, עוד לא אמרת למי אתה
מחכה. רוצים לשבת איתנו?"
אוי, איך לא רציתי שהוא ישאל את זה! אתה צוחק טוב שם למעלה,
הא?
"האמת היא שהייתי בדיוק בדרך לעוף מכאן. אני מחכה למישהי כאן
כבר כמעט שעה, ולא נראה לי שהיא כבר תבוא, היא גם לא עונה לי
לפלאפון, אז נראה לי שאני חותך...", ניסיתי איכשהו עוד לצאת
מזה בתקווה שהוא ירחם עלי, אם הוא יודע מה זה לרחם, או אם יש
לו קצת טאקט, קיוויתי. אולי הוא חבר אמיתי, התפללתי, אולי
הוא...
"אל תבאס אחי, כבר יצאת, אנחנו כבר כאן, בוא שב איתנו לפחות,
נעשה לך את הערב לכל כך כיף, שתשכח איך קוראים לה, נכון
דנוש?", "בטח מותק שלי... למה שלא תבוא לשבת איתנו?"
אחחחחח... למה צריך לבחור בין שתי הלחיים בכלל?? בוקס אחד באף
יספיק, נראה לי!
"טוב נו, יאללה, בכיף", תרגום: הערב שלי גם ככה הרוס, בוא
נהרוס אותו עוד יותר, סו מאץ' דה בטר, רק שמכבי לא יפסידו
גם...
3 שעות... כמה זמן לוקח לאכול... כמה זמן לוקח לשתות כוס
יין... כמה ביחד אפשר להיות? כמה פעמים אפשר להתנשק מול הפנים
שלי? לחבק? לשלב ידיים? לומר "אנחנו", "שלנו", ועוד מילים
שנגמרות ב "נו" (וראבאק, יש ה-מ-ו-ן כאלה!, וה"חבר" שלי, או
סון טו בי אקס חבר שלי, יושב לו שם, מחייך לו, נהנה לו מכל
רגע, והכי מעצבן - הוא לא עשה את זה בכוונה! כמה דפוק אפשר
להיות?! כאילו, אתה לא רואה שהחבר שלך יושב מולכם ובא לו לאכול
את עצמו, ואותך ביחד, ולא את האוכל?! איפה היית כשחילקו טאקט
ברחובות, איפה? זיינת את אחת הכוסיות שלך, בטוח!
3 שעות, הכי ארוכות, מדכאות, מעצבנות, מייאשות ומתסכלות שהיו
לי בחיים. הזכירו לי את השעות ששמרתי בצבא, רק בלי הרובה ועם
זוג מתנשק לידי.
"מה קורה אחי?", הוא ענה לפלאפון ודיבר כמה דקות, עד ששיעמם לי
והשחלתי, "יוסי, תשאל אותו כמה מכבי", אם כבר אז כבר...
"ניצחו, 24 הפרש", פפפוווווו... לפחות זה... יאללה, מה השעה
כבר? פאקינג 00:30, יאללה, אני קם מכאן!
"חבר'ה, היה נעים, אבל..."
"מה? לאן אתה הולך? אתה בא איתנו לשחק סנוקר! שנים לא
שיחקנו!"
וואלה, נכון, שנים לא שיחקנו, ואני מת לשחק איתך, אבל לא בא לי
עוד רגע אחד להיות אתכם! מה לא מובן??!!
"אחי, אני מת לישון, אני קם מוקדם מחר, באמאש'ך תוותר לי",
עשיתי את הפנים הכי מתחננות, עצובות ומדוכאות שיכולתי לעשות,
שרק יקשיב לי, אבל לך דבר לקיר... עוד שעתיים וחצי, סה"כ 5
שעות וחצי של סיוט חושים מהזן המשובח, אלה שגורמות לאיזור
הדמדומים להיראות כמו מסיבת גן עם ירון לונדון.
הרגשתי כמו, נו, איך קוראים לזה, גלגל חמישי... תמיד חשבתי
שאומרים גלגל שלישי, כי יש זוג ועוד אחד, אבל מדברים על גלגלים
של אוטו, לא? אז שיהיה, גלגל חמישי...
3 חודשים עברו מאז, לא יצא לי כמעט לדבר איתו, על הבחורה
שהבריזה לי שמתי איקס אחד גדול, ולמרות שהיא התקשרה למחרת, לא
עניתי לה.
זה כבר חודש שאני יוצא עם בחורה מדהימה, אשרת. אחח, אשרת,
אשרת... סוף סוף בחורה כמו שצריכה בחורה להיות... גם לי מגיע,
אחת ל... מה יש, אני לא בן אדם? כוסיות לא עושות לי את זה? אבל
היה לה גם אופי, משהו נדיר ביותר...
הערב אנחנו חוגגים חודש ביחד, לקחתי אותה למסעדה הכי יוקרתית
שיכולתי למצוא. מקום מדהים בהרצליה, מארחת חמודה שהזמינה אותנו
להיכנס והובילה אותנו לשולחן שלנו, כשבדרך...
"מה אתה עושה כאן? איזה קטע, כבר 3 חודשים לא ראיתי אותך! מה
אתה עושה לבד? בוא שב איתנו! יאללה, בוא! לא מעניין אותי! אתה
בא ויושב איתנו עכשיו!"
כל זה עבר לי בראש במאית השניה שחלפה מהרגע שהבחנתי ביוסי יושב
לבד, מבואס מהתחת, באחד השולחנות הצדדיים, עם ראש באדמה.
יצר הנקמה שלי עלה וגרם לרגליים שלי ללכת לכיוון שלו, אבל הראש
שלי, ובעיקר הלב שלי, עצרו אותם...
"אני רוצה לשבת בשולחן ההוא, טוב?", אמרתי והצבעתי על השולחן
בצד השני של המסעדה.
בכל זאת, אני בן אדם...