לי נשכבת, 12 שעות עבודה, מקלחת ועכשיו זמן מיטה.
רגליים מתוחות ישר, יד ימין על הבטן, שמאל מונחת על ימין.
עוצמת עיניים וחושבת לעצמה אם זו תהיה הכראוגרפיה כשתמות.
ואם כן, האם תהיה ממושמעת, או שאולי  יד אחת תשמט הצידה.

לאחרונה חשבה המון על סדר בארגון, על תכנות ועל רובוטיקה.
הידיעה כי העייפות מכריעה הכל עייפה אותה.
מכות החשמל שנתנה לרן אתמול שבגללן הוא רץ אל הים ערום,
זכר החיוך שאמר נחת, הפריעו לה להרדם.
תמיד תהיה איזו מחשבה שתפריע, או איזה שקט.