שיר חזן / ושוב אנחנו רבים |
אני מצטערת אמרתי
באמת שרק שכחתי
עשיתי טעות גדולה
ואני מבקשת ממך סליחה
ואתה לא מוכן להאמין
בטוח שעשיתי בכוונה
יודע שיש כוונה נסתרת
אבל לא יודע מה
יורה עליי מילים
שפוגעות בלבי כחצים
ושוב אנחנו רבים
וזה בכלל לא נעים
ואתה שוב נפגע
ואני שוב בוכה
ובטח לא נדבר
אולי תהיה חסר
אתה מוציא הכל
וזה נספג כמו בחול
ואתה מרים את הקול
ונותן לי ליפול
אומר שאני לא מתעניינת
רק מקבלת ואף פעם לא נותנת
ושואל למה לא אמרתי
שזה לא יכול להיות ששכחתי
ואני יושבת ושותקת
כי כמעט הכל נכון
פותחת עם דמעות יבשות את הדלת
ומנסה לומר משפט אחרון
ואתה שוב נפגע
ואני שוב בוכה
ובטח לא נדבר
אולי תהיה חסר
ואני אומרת בקול חלש
אין שום כוונה נסתרת
אתה מתניע מחדש
מתחיל לנסוע וסוגרת את הדלת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|