-שלום
-שלום וברכה, במה אני יכולה לעזור לך?
-לא יודע, אני חדש פה, אמרו לי לבוא לכאן.
-אה, כן. קיבלת הצבה לחיים.
-הצבה לחיים. מה זה?
-מה זה מה? הצבה, חיים, או שניהם ביחד?
-תסבירי לי הכל, אני באמת לא מבין כלום.
-טוב, הצבה זה ששולחים אותך לאיזשהו מקום עם טופס חסר טעם שאתה
מחזיק ביד, חיים זה... אתה יודע, לנשום לחשוב וכל מיני דברים
כאלה, ושניהם ביחד זאת הסיבה שאתה נמצא כאן עכשיו.
-אה. טוב, יופי.
-אני רואה שאתה מבולבל עדיין. בוא אני אסביר לך. אתה נשמה
שהולכת להיוולד עכשיו לתוך גוף, ואני צריכה להסביר לך כמה
תנאים. תחתום פה בבקשה.
-אוקי. רגע, אין לי שם בכלל.
-אה, נכון. בוא אני אבדוק במחשב... רגע... רגע... הנה. יהושפט
חננאליעזר.
-זה השם שלי???
-כן, המחשב אף פעם לא טועה.
-אבל אני לא רוצה שם כזה.
-ואני לא רציתי תפקיד כזה, מה לעשות, ככה זה בחיים.
-אני עדיין לא סגור על המושג הזה עדיין.
-אתה רואה? אתה רק לומד דברים.
-המממ... אני לא בטוח... טוב נו, איפה חותמים.
-הנה. טוב, עכשיו לשאלון קטן.
-יפה, אני אוהב שאלונים. רגע, איך ידעתי את זה?
-חלק מהאישיות הנווצרת בך. יש לך כאן בחירה בין אשכנזי לספרדי,
מה אתה מעדיף?
-לא יודע, מה יותר טוב?
-שניהם אותו חרא, רק שאחד מתלונן יותר מהשני ואחד נחנק מרגשות
אשמה.
-הממממ, אני אקח את האשמה, זה נשמע מעניין.
-טוב. סגנון חיים.
-מה זה?
-יש כל מיני אפשרויות. אתה יכול להיות הטרו, גיי, העדפות של
חיות, אוכל הפר....
-די די. אני תמים אבל לא אידיוט. תני את הסטנדרד.
-טוב. זה הכל בעצם, אדוני, אתה יכול ללכת.
-זהו? תודה.
-אה כן, עוד דבר אחד.
-כן?
-הטופס שחתמת עליו כאן. קראת אותו?
-לא ממש. לא ידעתי שצריך.
-כן... (גיחוך), טוב אז זה ככה. "ממלכת השמיים לא אחראית לכל
נזק שיגרם לנשמה או לנפש שלך על ידי המוצר 'חיים' 29103. כמו
כן, לא ייתנו החזרים כספיים."
-מה זה אומר?
-זה אומר שהחיים מלאים סבל ויגון, שתבלה את שארית חייך הבוגרים
רודף אחר אושר שאינו קיים, מחפש תשובות לא נכונות במקומות הלא
נכונים, ואם אי פעם תמצא סיבה לקיום, אז כבר תמות. אוקיי? ביי
חמוד.
-מה, אני לא רוצה את זה!
-מצטערת חמוד, כבר חתמת. עכשיו אם רק תיגש למלאך גבריאל שייתן
לך לחיצה קטנה בין האף לשפתיים ויגרום לך לשכוח את כל מה שקרה
פה.
-מה זה צריך להיות??? אני אתלונן עלייך! אני, אני...
-או, גבי....

בום.