אביב ויצמן / תפוזים רקובים |
ואני הלכתי עיוורת
אחר אורות עיניך.
ונפלתי שבי בעירך, שהיא -
סגורה ומסוגרה.
בפני יוצאים.
אך נכנסים ירבו, ויוסיפו -
להתקהל בחוצות.
האלקטרוניים.
המכושפים.
והוא המורה הגדול.
שבא ללמדני סבלנות ואורך רוח.
נתינה ללא קבלה, ללא תמורה.
המעניש הגדול.
שונאי.
ולא ניטע בה עץ מלבלב אחד.
לאוהבי
17/6/06
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|