|
קולות הנדודים האלה עדיין קוראים לי
וכהקול נשמע אני יודעת
שהפעם אני לא חוזרת
לא מסכימה יותר להוויית הכאן
קולות ההכתבה האלה מהדהדים עדיין
במרחבים הפתוחים קוראים לי הרוחות
לדהור
לדהור
הרחק
לערבות
קולות הנדודים האלה עדיין זוכרים לי
את הפעם האחרונה שנטשתי את הדרך
את ההסכמה שלא היתה לי עם עצמי
לא נתתי לויתור על הכל לשלוט בי
לא הנחתי לעצמי שלא לחזור עוד פעם
וגם כמה שאוהבת לטייל
אין כמו הטיול מחוץ לכבלי הראש
כשאין בדידות בחרישיות בורחת
כשאין בדידות יש חופש
כשהחופש הזה כבר בא
אז לעולם
לא תהיה
בדידות |
|
|
תשמעו סיפור.
אתמול אני
מתעופפת לי מעל
גן הילדים, פאום
איזה
מרוקאי-צוציק
אחד מחליט שאני
מכוערת, ומשך לי
ברגל הימנית.
עד עכשיו אני
נאבקת עם האור
שנדלק לי בתחת,
ובמיוחד הפעם-
הוא עוד החליט
להיות מקורי
ולהחליף צבעים.
-שפרירית בשעת
סיפור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.