אין לי מנגינה לשיר לך
אין לי עצבות שאינה קיומית
אין לי שמש
אין לי שקט
אין לי שלווה רגעית

אין לי כבר ממה לשמוח
רק לצחוק לאיד של הבריות
לעמול שוב, לשווא נחפז
לסיפוק של רגע מיותר

לפעמים, כך זה נדמה לי, שעדיף לסיים את המחטף
את אותם שנים , את אותו כאב
לעטוף בשלוות אדמה תחוחה

אבל רק עכשיו אל מול עיניי כשמגיע כבר הסוף
כשמגיע האתמול, שלשום נראה חסר מעוף

אין לי אהבה נורמלית
רק חדות של מין ללא גבולות
של יצרים גסים
של כיעור פנימי
של גפיים ושל אברים

גם לראות את השמיים
כבר מזמן כחול לא בסביבה
רק אפור פה והרבה גשמים ברקים סופות ועננים.

אם אני עכשיו עומד כאן
מסתכל אל עבר המחר
זה בערך כמו להגיד שלום, שוב
למה שכבר באתמול עבר

רגע אחרון , רגע קצר
רגע מתוק שלא נגמר
רגע שסופגים , רגע האמת
רגע שלא משנה כעת

רגע ירוק , רגע כחול
רגע מחר ורגע של אתמול
רגע מיוחד או רגע אף אחד
רגע אינטימי ומפוחד

רגע עצוב , רגע מצחיק
רגע מלטף ומעניק
רגע של תקווה רגע של אחווה
רגע של גפרור ולהבה

אם את לא באה אליי - את לא תוכלי לראות אותי
אם את לא תופסת בידיי -  את לא תוכלי להציל אותי

אם את באה אליי - את לא רואה אותי
אם את תופסת בידיי - את מכאיבה לי

אני מחפש מנגינה לשיר שלך
אני מחפש שלוה, אם יש לך
ובעצם, אני מחפש אותי
כי כבר מהשלשום, את כבר לא איתי