[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'ימי ביקסלבאום
/
סקיצופרניה

"מפחדת? זה טבעי לפחד", ואז הוא נתן לה עוד אגרוף. תמיד כולם
אהבו אותו, הוא היה ממש חברותי. היא פרצה בבכי חזק לפני שהיא
קיבלה עוד בעיטה לצלעות. בתיכון הוא היה המלך של השכבה, מסמר
הערב, שום מסיבה לא יכלה להתחיל בלעדיו.
עוד זכוכית התנפצה לה אי שם בדירה הקטנה שלהם.
היא הפסיקה לבכות.
היא אף פעם לא רצתה לפגוע בו. היא היתה בן אדם כזה שהיה מוכן
להקריב את עצמו בשביל המטרה.
והוא היה המטרה.
הוא דחף אותה בכוח אל הקיר והיא החילקה ממש חזק אל הריצפה.
העיניים שלה כבר יבשות גמרי.
כשאבא שלו מת בגיל 22 הוא היה מוקף בהמוני חברים שניסו לעזור
לו להתמודד.
גם היא היתה שם.
"את רואה מה את גורמת לי לעשות?!" הוא צרח במלוא ריאותיו לפני
שזרק עליה את המאפרה הגדולה שהיתה מונחת בסלון.
כשאמא שלו התאבדה בגיל 23 רק החברים הקרובים באו לנחם.
גם היא היתה שם.
אגרוף ללסת.
הוא אהב אותה כל כך!
"די, מספיק כבר", היא גימגמה בפה מגואל מדם, חלאס!"
מרפק לפנים.
בגיל 25 כשהוא עבר מהמושב לתל אביב רק היא נשארה איתו.
ביחד.
היא כבר על סף עילפון לא יכולה לקום, לא יכולה לדבר, לא יכולה
לקוות.
הם הכירו בגיל 14 באיזה מרכז קניות הומה אדם. היא הזמינה גלידה
והגביע נפל לה מהיד, אז הוא הזמין לה אחד חדש ומאז הם היו
ביחד.
גם אבא שלה מת.
היא היתה בצבא ואף אחד לא בא ללוויה. הוא צילצל אליה ואמר שהוא
משתתף בצערה.
היא אהבה אותו יותר מכל דבר אחר, והוא כל הזמן זיין מהצד.
פתאום היה שקט, והצלילים היחידים שנשמעו היו הנשימות הכבדות
שלה.
הם היו זוג מוזר כזה, היא כל הזמן סידרה ובישלה והוא עבד וראה
ערוץ הספורט.
הזיונים לא היו משהו.
"אני עושה את זה בשביל שנינו", הוא אמר בקול אדיש ממש לפני
שהוא הרים את הסכין הגדולה שהיתה תלויה על הקיר בסלון.
הוא אהב אותה מהיום הראשון יותר משהוא אהב את החיים שלו עצמו.
"לא", היא נסתה לסנן מפיה המדמם והכאוב.
הוא לא היה טוב בלהביע את רגשותיו. בימי ההולדת שלה תמיד היה
נותן לה כסף במקום מתנות ואז היה מזמין אותה לשווארמה.
הוא שיסף לה את הגרון בתנועה חדה ואחרי חצי דקה או ארבעים
שניות היא כבר לא זזה.
סוף סוף שקט, הוא חשב לעמו לפני שפרץ בבכי מר.
הוא חתך את הוורידים שלו לאורך ולאט לאט נהיה חשוך.

כמה שהוא אהב אותה!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה, ואת אמא שלך
אתה לא אוהב?

החברה הקנאית


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/06 21:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ימי ביקסלבאום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה