חוצות ליל עין ירח משתקפת בשלוליות
דירת חרושת מסתעפת בשלוש נורות
יורה יורד על הארץ בזעף
ולי צמח עץ לימונים ממעל

הרגל חדש מצאתי -
לצלם פני אנוש
ובי נפרץ החשק
ולא נמצא לו סוף

הולך מקיש על לב ההגה
ובשדה דממה אילמת בקול אונים מפהקת
מי זה מרים עיניו עליי
יורה הפלאש את ניצוצו ממעל

זוכר זוכר מה יש כבר לשכוח
מעיל אדום ושיגעון גלולה קטנה על עין ירקון
החיוורון הזה מקיש בצליל שיניים רועדות
וניצוצות מתלקחים על דרך דרומית חלקה מדי
היא מביטה בי בחיוך שליטה

וחורף מכה על השמשה
אין כל דרך חזרה
מביטה בי בעינים לוהטות
מניחה את אברי בפיה
יוקדת על קצה-קרחון של זיכרונות

בסוף גם אלו ייעלמו
תקופות שעדיין אין תמונות בסליל בכלל
אני זוכר יפה יפה עכשיו
האחרים כבר שכחו

פנים כחוץ ריצוד משוך על דוק חיוך
ולה יש עשרים וחמש עכשיו
ולי יש כאב לב עכשיו
ועצב ללא משמעות כבירה ללא

אהבה זו מילה גדולה מדי
אז בשביל מה
יורה צרור חצים אל תוך החשיכה
משמר דרך אבכות עשן עוד להבה


15 ינואר 06'