כשמדברים על יער
אני ישר רואה עצי אורן, עצים נושמים ירוקים
מלא עצים מסוככים עלי
החושך מזמין האפלה כמו שמיכה מגוננת
מעבה היער, כמו לתוך תת ההכרה
אל הלא נודע.
ושם בחושך את מי ניפגוש?
את עצמנו

ופתאום יצוץ מהצד ויבהיל אותנו, השטן
ילטוש בנו עיניים, יחשוף שיניים
וינסה... לטרוף... לטרוף את כיפה אדומה
והיא תרוץץץ  
אבל הוא יחכההההה  לה עם הסבתא בתוך הבטן
וואוההההה... וואואואואואוווווו.... מפחידדדד

ואז יבוא הציידד הטוווווב ויציל את כיפה אדומה

וזה מה שקורה לילדות קטנות שהולכות ביער

אבל אני, אני לא ילדה קטנה ואני אוהבת את היער
את קולות הציפורים, את אוושת העלים
את הרוח הנושבת והירח המציץ
את הענן החומד לו לצון ומשנה צורתו

אני אוהבת את הארנב המקפץ, ואת הסנאי
והינשוף בחושך
העטלפים ביער מפחידים אותי כי הם מגעילים
אבל למה הם מגעילים? ככה הם נולדו

והאבנים הקטנות שמתחתיהן מתחבא עולם שלם
עולם שלם של שקט ודממה
רמשים שהשמש לא חשפה אותם
אזובים לא נראים, צורות חיים ראשוניות
שם במעבה היער
מעבה היער
שתי מילים נפלאות..מעבה היער
וכבר רינונה של מקהלת ציפורים נשמעת באוזניי
(על אמת כל הזמן יש לי מקהלת ציפורים של ג'ונגל באוזניים)

אני הולכת במעבה היער, וממשיכה ונכנסת
לא מעניינת אותי הדרך חזרה
גזע עץ ענק מולי שוכב, אני רוכבת מעליו וממשיכה דרכי
במעבה היער
אין יציאה, אוכלת שורשים שמצאתי, גרגרים, תותים פטל
גרגרי יער, פטריות, אחחח... טעים... סעודת מלאכים
במעבה היער

הפיה הטובה נמצאת שם במעבה היער
גם השד נמצא שם
בחושך, מי שפוחד, מזזזזנק עליו השד
ומי שהולך בביטחה ושורק לעצמו בכיף
תבוא הפיה הטובה ותשמור צעדיו
תצטרף אליו לזימרתו, ותשמח בשמחתו

שם במעבה היער

שם הוא ביתי, במעבה היער
שם לא תחשפני שמש,
שם יהיה לי צל, שם תמיד קריר ונעים יהיה לי
שם במעבה היער

כי שם הוא ביתי... ביתי הירוק המוצל
ביתי, שם במעבה היער.