אזהרה לצמחוני הממוצע -
למרות שזה שיר פצצה,
הוא יעשה לכם התקף לב,
או סתם כאב.
זהו סיפור על האדם הקדמון,
שתר אחר מעט מזון,
מכיוון שלא היה לו שכל רב,
נכנס כנגד ממוטה לקרב,
האדם הקדמון היה כה רעב,
תקע הכידון היישר אל הלב,
וכעת הסבר לשם ממוטה -
מלשון להתמוטט - והיא התמוטטה.
האדם הקדמון בבטנו לא שלט,
חתך מהישבן חתיכה אחת,
ברעב - בטירוף הוא השליך אל פיו,
בלי נימוס, בגסות, בלי להיות אדיב.
לפתע פתאום הרעב השתתק,
מהבטן הרעב מיד התנתק,
אז תוך פחות משנייה אחת,
הוריד לממוטה את כל התחת,
לקח עמו על כתפיו, בקושי רב,
וכל זאת כדי להשביע את הרעב.
אז אמרו חבריו בנהמות ונביחות,
אתה גאון! תביא עוד חתיכות!
אז מיד הם יצאו בשיירה עצומה,
והיכו בממוטה נוספת בעוצמה.
תוך מספר שניות המערה התמלאה,
לא נאכל עוד תות שדה ותבואה,
מעתה רק ממוטות נביס,
ובבשרן העבה ניתן ביס!
אך יום אחד הקדמון הטיפש,
ניסה את פרוות הממוטה לחשש,
על ידי כך שזרק אותה לאש,
ועד היום הוא לא התאושש.
וכך ראו הקדמונים,
שלחשש זה מעשה לא נעים,
ולכן במקום לחשש שיער,
ימשיכו הם לצוד בשר.
אך לא עבר זמן והקדמון חלה,
הוא השמין וכאב לו בלב ובריאה,
הבשר בכמויות ממש לא בריא,
ואפילו דוחה וממש מחליא!
אז האדם הקדמון בשר לא אכל,
המשיך באכילת דגן ממיכל,
את הבשר זנח ללא התחשבות,
כי הוא היה עלול למות.
וכעת כשאנו אוכלים ארוחה,
הסיפור הזה הוא נחשב לבדיחה,
אולי בדיחה ממש מטומטמת,
אבל בגללה הומצאה הארוחה המאוזנת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.