|
אני עיגולים לעינייך
ואת עיגולים מול עיניי
בואי נצא במחול עייפות
מתמשך ונמתח
כמו זמן
ששמו לו עוגן
בואי נעשה כלום
ביחד
עם התשוקה המתאפקת
המוחזקת בתוך פח
מתחת לכיור המלוכלך
בואי נזרום עם המים
שלנו
שאין
שצריך שיספיקו
אני החיוך על פנייך
את דמעה שעוטפת בלב
כל הזמן
אמת פנימית
מנסה לנקב
לנתב
לסרב
לאיסור
שהפך
למום
אני גם בתוך מילותייך
יודעת לברור הכאב
העמום
|
|
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.