בין אלבומי התמונות,
זיכרונות העבר מתפרצים,
הלוואי ויכולנו לחזור להיות שוב ילדים.
אספנו חלומות,
טיפחנו תקוות,
והזמן אץ ברח,
חיים זרמו, המשיכו לצד הדרך,
והתמונות נשארו תלויות,
לא ישר אך בערך.
רצינו שוב לחזור,
להתחיל מחדש,
ממש כמו תינוקות,
במנעד חזק חלש,
בציפייה שוב לחיות,
להבעיר ת'לבבות,
והאהבות,
שהיו מונחות להן אי שם,
אך המשכנו ללכת,
אל אותם מקומות,
ונגענו בשקיעות, וגם בחלומות,
בשאיפה להחזיר חלום שאבד,
ציפייה שהתבדתה,
מנסים להסביר,
כיצד ואיך זה קרה,
בסוף הכל, נשאר בתמונה
הזיכרון, החלום והנגיעה.