אתה היחיד בעצם
שאי פעם הציע, נעניתי,
ורקדנו,
סלואו צמוד.
רק לא צמוד,
אין דבר כזה בגיל שתים-עשרה.
אני מקוררת כולי, ומתה מחום
אולי זה לא הכי טוב להגיד מתה.
אין לי שום זכות להתגעגע,
שנים משנות בן אדם.
אבל תמיד נדמה שהשארת
קסם.
כואב לי בעמקי גרוני,
אך לא יכולה להפסיק לשיר
את המנגינה
המוכרת
הקליטה
המתאימה.
שיהיה לך טוב,
ששינה לא תערוף ראשי,
סחרחר עלי האדמות.
סליחה תעמוד דום
אל מול שחקים אפלולי זכרונות,
והכל נראה לא קשור,
כי בשביל חיבור
צריך הרבה יותר ממילה.
עוד נתראה
כשעשן מפריד בין עיניים
וטובים אנחנו,
טובים מאד,
עד השריטה האחרונה. |