מילה קרייף / בהופעה האחרונה |
צעקות היגיון אילמות
אלו השוכבות יובלים בין חומות הלב
נגיעה אחת שיחררה אלף נהרות כאב
ליטוף קטן פתח מאות שערי ברזל
עיניים, בקשה, חום, הבנה
בשבריר שנייה אשת הפלדה התפרקה
מבין ההריסות פרצה בתולה המשתוקקת לאהבה
בוא אליי
קלף עוד מסכה ממך
התבונן בי אך אל תביט
כנס פנימה, תחצה תהומות כתמיד
אני בוחרת להיות, לומדת לקבל
מתחננת, אל תיעלם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|