אז אם אין אהבה, מדוע אנו חיים?
אם אין תקווה, מדו אנו ממשיכים?
אם אין דבר מושלם, מדוע אנו מנסים?
אם אין הגיון בעולם, מה אנחנו עושים?

אני מאמין, בצידוק של הקיום
אני מרגיש את האהבה שביקום
אני יודע את ההגיון של הדברים
אבל לא לעולם לא אגלה את הסוד שבחיים

את היית הכל, וברגע אחד הלכת
את אמרת שאני יכול, וברגע הבא שתקת
את הבנת את מחשבותיי, וברגע אחד התכחשת
את אמרת שאת מאושרת, וברגע אחד נואשת

לשיר הזה אין טעם, נכתב ללא רצון
לשיר הזה אין סדר, נכתב בלי הגיון
השיר הזה, כנראה, יהיה האחרון,
כשאסיים אותו לכתוב, הוא יעוף מהחלון...!