ירח מאיר את פניי,
דמעות זולגות להן מעיניי,
עלים עפים ברוח,
ואנשים נשברים בלי כוח.

אני יורד אל החוף,
מביט בשקיעה, הכל שחור,
ציפור עפה נגד הרוח,
ואני הולך נגד הזרם.

עלים ירוקים הופכים לצהובים,
ועננים לבנים הופכים לשחורים,
העיניים דומעות ללא הפסקה,
והראש רק חושב לא נותן מנוחה.

רוצה לברוח מכל הייאוש,
ולא לשכוח את המהות,
פרח פורח, פרי מתוק,
עלה קוצני, טיפות של אור.

אני הולך על החול, הולך בלי סוף,
האור בוקע בי כמו אינסוף,
המים עולים על כפות רגליי,
ואני רוצה לאבד תחושה של זמן.

רוצה אותה אתי עכשיו, אני כבר לא מסוגל,
רוצה לגעת, ללטף, לא לאבד!
הולך לי לבדי בדרך ארוכה,
ותקווה אותי עוטפת, לא מאבד אותה.