קרן אור נשברת לרסיסים על פניה הצחורות,
עיניה כחולות כאבני חן כחולות עמוקות.
כאשר מסתכלים על פניה,
רואים רק שמחה ואושר,
רואים רק טוב ועונג.
כאשר מסתכלים בעיניה,
רואים אגמים של אור וחן,
כאשר מסתכלים על עורה הצחור,
רואים רק קרן אור, הנשברת לרסיסים על עורה הצחור,
שיערה השחור, שחור כמו הליל
ורואים רק שקט ועומק של הליל השקט
פעם ראיתי את נצנוץ הכוכבים
ויופיו, אינו שווה למחצית מיופייה שלה
פעם ראיתי את זוהר השמש,סונוורתי מיופיה,
אך כל זאת היה לפני שראיתי אותה.



ספיר,
אל תמעיטי מיופייך ומערכך,
לא משנה מה הוא אומר.