דיתי רבנר / הליכה ביער |
נאחזו בעבותות
זרמו בחוטי האור
כפרודות מנופצות
של מגע מולקולארי
מערטל;
שטפו לנהר
פרוץ גדות
מכיל שפך עצמנו
היינו חשופים
עוטים שאר
ניצוצות
מפיחים רוח
בחלל אינסופי
במעשה אהבה
עיוור, הדדי.
או אדם עם
עצמו.
זלגו אותיות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|