זה שוב אני, כאן עם עצמי
כותב את הדברים הכי פשוטים.
עוד שיר טיפשי, עוד שיר סתמי,
הסבירו לי את החוקים, היום חיים, מחר מתים
מאושרים, ימים יפים,
ניסיתי לחפש את המשמעות
שבמילים, כמו אנשים כל כך שקופים
שמחייכים בלי הפסקה, שאין להם סיבה למות

אז נשאר לי לשבת עם סיגריה קצרה
ולחפש את הצד הטוב שיש ברע.

ולחכות לגשם שישטוף לי את כל הפחדים
להסתכל מהחלון על ילדים
רצים בשלוליות, כמו שכבר לא יהיו לי
במציאות אחרת, חדשה.
ולחכות לשמש שתאיר לי את המחשבות
כשהעתיד שלי עולה בלהבות
עולם מלא שטויות, כמו שכולם אמרו לי
שהאמת חוזרת, בלי בושה
ורק אני לומד בדרך הקשה.

זה שוב אני, בחוף הים
שוכב ומסתכל על הגלים.
שיר קצת טיפשי אבל מושלם,
אם לא אהבתם זה בסדר, זה סגנון של מתחילים
אותו הרעיון, כל כך מוכר,
ניסיתי לחפש את המשמעות
כתבתי שיר על כלב ים בחורף קר
על קוף כועס ועל ארנבת, ואהבתם בטעות

אז נשאר לי לשבת עם סיגריה קצרה
ולנחש שיש קצת טוב בכל הרע.

ולחכות לגשם שישטוף לי את כל הבדידות.
להסתכל מהחלון על מציאות
בתוך השלוליות, כמו שכבר לא תהיה לי
בהרגשה אחרת, חדשה.
ולחכות לשמש שתאיר לי את המחשבות
כשהעתיד שלי ספוג באכזבות
עולם מלא שטויות, כמו שכולם אמרו לי
שהאמת חוזרת, בלי בושה
שרק אני לומד בדרך הקשה.