|
כל המתים התעוררו - מפגינים!
לא ישכבו עוד בנים
עם אבותיהם.
כי:
אין עוד מקום בבית הקברות שלנו
אין עוד מקום בבית הקברות שלנו
אין עוד מקום בבית הקברות שלנו
אם אין לכם מזומנים
אז:
אין מקום בבית הקברות שלנו.
חולוניה.
עיר המתים התקוממו - ילדים.
לא נחכה עוד בבתים
לתום השיממון
כי:
אין לנו כוח לעיר הרפאים שלנו.
אין לנו כוח לעיר הרפאים שלנו.
אין לנו כוח לעיר הרפאים שלנו.
אם נמאס מתל-אביב
אז:
אין לנו כוח לעיר הרפאים שלנו.
חולוניה.
כולם מתמוטטים התקהלו עדת אבודים.
לא ירקמו עורות וגידים
תוכניותינו.
כי:
אין דין ודברים בין הגוף והנפש שלנו.
אין דין ודברים בין הגוף והנפש שלנו.
אין דין ודברים בין הגוף והנפש שלנו.
מתוך אסופת פזמונים |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.