הגוף מתנגד, לא רוצה לקבל.
הוא כועס עלייך, מטומטמת.
איך לא נתת לו כלום היום?
וגם לא אתמול?
עכשיו הוא לא מוכן לקבל שום טובה ממך.
וגם אם את מפטמת את עצמך אז זה יוצא החוצה.
נכנסים רק מים, וגם את זה משתינה אחרי זה.
וגם אם נדמה שהוא סולח לך הוא מכה בך שוב, רק מתגרה בך.
הוא מקולקל עכשיו.
גם לפני שלשום... שתית רק מים כל היום.
זה לא הגיוני שחושבים על זה, זה פשוט לא הגיוני.
את נכנסת למקלחת מנקה את עצמך.
פעם קר לך, פעם חם לך.
ובלילה את לא מצליחה להירדם, ואם את נרדמת זה לחצי שעה וזה ב-6
וחצי בבוקר. ואז את קמה ב-7 לנורמות הרגילות שלך, לשיגרה
המסריחה.
העיניים אדומות. או שזה מעייפות, או שזה מדמעות.
ואם זה דמעות, לוקח להן בדיוק חצי שעה להתייבש בכרית. אצלך
העיניים נשארות אדומות אחרי שאת בוכה למשך שעה.. אולי קרוב
לשעה, ככה, מ-6 וחצי עד שבע.
את רעועה מבחוץ, אבל מבפנים יותר.
את לא מבינה בזה. ממש את לא יודעת איך להגדיר את עצמך.

את אנורקסית.