דנה הלפרין / קרן אור |
כל פעם מחדש
כשהכל נראה כל כך שיגרתי
ללא מטרה של ממש
שולחת לי קרן מבעד לכאב
שאוכל להיאחז בה עם חבל מתוך הלב
מאירה לי את הדרך כששחור ואטום
רוקמת עוד פיסה מבד חיי הרקום
מכל מקום את מצליחה להגיע
לשפוך קצת צבע לתוך הרקיע
מושיטה יד רק צריך להאמין
להישאר מספיק זמן ערה ואז להבין
כשאת עוזבת, עוזבת גם התמימות
ואיתה אט אט גם הילדות
הכל הופך להיות יותר חשוך
ובלילה רק בחלומות אפשר לעוף
וכאת באה סוף סוף אני עצובה
הנה ברחה לה עוד יממה
לכן אני כועסת ועוברת כוכב
אז את שולחת גם לשם חום בקרן מזהב
מכל מקום את מצליחה להגיע
לשפוך קצת צבע לתוך הרקיע
מושיטה יד רק צריך להאמין
להישאר מספיק זמן ערה ואז להבין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|