|
כל פעם את מנצנצת אליי
כל פעם מחדש
כשהכל נראה כל כך שיגרתי
ללא מטרה של ממש
שולחת לי קרן מבעד לכאב
שאוכל להיאחז בה עם חבל מתוך הלב
מאירה לי את הדרך כששחור ואטום
רוקמת עוד פיסה מבד חיי הרקום
מכל מקום את מצליחה להגיע
לשפוך קצת צבע לתוך הרקיע
מושיטה יד רק צריך להאמין
להישאר מספיק זמן ערה ואז להבין
כשאת עוזבת, עוזבת גם התמימות
ואיתה אט אט גם הילדות
הכל הופך להיות יותר חשוך
ובלילה רק בחלומות אפשר לעוף
וכאת באה סוף סוף אני עצובה
הנה ברחה לה עוד יממה
לכן אני כועסת ועוברת כוכב
אז את שולחת גם לשם חום בקרן מזהב
מכל מקום את מצליחה להגיע
לשפוך קצת צבע לתוך הרקיע
מושיטה יד רק צריך להאמין
להישאר מספיק זמן ערה ואז להבין |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.