יפה רייף / רזים |
משלהב בי רזים
ומתיר גופי בחשכה
לכאב זועק תחנונים.
נשימות קטועות מתפרעות
להיזרות בין סדינים סתורים
בתשוקה נכלמת
המייחלת גשמיות.
שפתיי נשוכות חתומות שתיקה
לאהבה שלי הייתה התחלה
אך הסוף סר מן הדרך
הותיר לבי ללגום מילים ספוגות דמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|