זו הצדעה למישהו גדול באמת
לבטלן המוצלח ביותר
לריקבון שרצה להיות מישהו והצליח

נהרות המילים וערמות הדפים שמגיעות עד גובה הברכיים
חדרים זולים מטונפים
פיינטים של וויסקי
של סקוטץ' עם מים
של בירות בבקבוקים
בפחיות
של יין אדום
בלי אישה
עם אישה
בעיקר בלי
בין המכות והאגרופים
יום ולילה
לילה לילה
בתוך העבודות המזוהמות ביותר
ימים ארוכים של גירוד דולרים עלובים
החוסר הכרה
החוסר ברירה

[את הטירוף אני יכול להבין

יש משהו בייאוש שהופך אותו לנעים
לשבת על כסא עץ רעוע ליד החלון
בערב שחור חמים
כשהכוסית מלאה וקרטונים של סיגריות מונחות
על השולחן ליד מכונת הכתיבה
וגם אם פצצה אטומית
תשרוף את העיר כולה
זה בסדר
הוא ימצא כבר מה לעשות איתה

להאמין למילה או לא להאמין אבל לחיות אותה
לחיות כמו אלוהים שאף אחד לא רוצה לראות ולהקשיב לו