נסיכת הסיוטים / נותרה האשליה |
תלולה הירידה
בראשי המנון מוכר
וזו לא התקוה.
איש הולך לו ברחוב
רוח מנשב
האיש הלך, אבד קרוב
אלוהים עוזב.
שמים, שמש ושקיעה
כמו באגדות
וקול אותה תפילה רכה
גורם לי עוד לבכות.
נערה פוסעת לה בשביל
גשם מטפטף
הלכה תמימות, הלכה שמחה
עתידה שורף.
איפה הוא כשהוא נזקק
שואל הבן הרך
הוא אבד במאבק
עונה לו המלאך.
ילדות, בגרות בסוף זקנה
מה פה עוד נותר
נותרה בלב האשליה
שהנורא מכל עבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|