בואי, מלאך המוזיקה שלי, אל האפלה שלי, אל חיי...

אל מקום המסתור שלי... המאורה שלי...

בואי למקום שבו המוזיקה נוצרה...

שם הכול מתקשר למוזיקה...

תני לי לקחת אותך למקום שבו תהיי מלכתי...

הו קריסטין, את נשמתי אתן לך אם רק תבקשי.

את פניי לא תראי לעולם, לא תוכלי. אני אוסר זאת עלייך.

את תהיי פניי... כל כך יפות. כל כך רכות...

את תהיי עיניי לעולם החיצוני שלעולם לא אוכל לראות.

את תהיי היופי המשתקף... את תהיי הצעצוע שתמיד רציתי שיהיה לי
ומעולם לא היה לי.

בואי איתי אל העולם הפנימי שלי,

הרשי לעצמך לפרוש כנפיים ולדמיין אינספור נגיעות קלות

שחררי את הנשימה, תני לי לאחוז בך כמו שאף גבר לא אחז בך
קודם.

עצמי את עינייך, מלאך שלי, הקשיבי למוזיקת הלילה.

הרשי לי לתפוס בבטנך, לשחרר את כישרונך... תני לי לקחת אותך
למקומות שלא ראית מעולם.

הרשי לי לעטות עלייך את מסכת האמת, שעה שאני שקר.

תתעלפי בידיי, תנשמי את נשימותיי, תתאהבי בי עד כלות הנשמה.
באובססיביות, בכפייתיות...

תרצי אותי.

תזדקקי לי.

תאהבי אותי.

תנשמי אתי. תנשמי אותי.

תחיי אתי. תחיי אותי.

קראי אתי. קראי אותי.

נשקי אותי.

חבקי אותי.

תהיי אתי.

תהיי שלי. רק שלי.