|
עכשיו אני שונא אותך
כי את היית כולך שלך
עולמך הקטן שסובב סביבך
מכולם קיבלת אהבה לתוכך
השיער הזהוב שגם הוא מחומצן
הטוב והרוך שחלפו עם הזמן
רק בטנך ענוגה מלאת שושנים
את ענייך אוחזים עתה שני גמדים
בין ספרים ומחשב שכחה כך הכול
ותמיד תתבלבל בין מחר ואתמול
לא אכפת לה ממך כי עכשיו מאוחר
אם תרצה היא תגיד שתבוא גם מחר
אהבה עם חיוך, שתי ידיים דומעות
והלב מנוכר לא נותן לי לחיות
חשבתי שנהיה אנו זוג אוהבים
זה היה קצת לפני ששכחת מי אני
גם החול והשמש של ים טסמן
לא ישיבו אותה לזרועות הרגשן
כי אצלו לב פתוח כמו מים זורמים
בעוד היא אצורה ובוחרת מילים
אכזבה זו הייתה, כן עכשיו מאוחר
וכאב של בדידות שידוע מכבר
לא הבינה בסוף שקצת שטוב זה לא רע
לא ארצה גם אני אותה חזרה. |
|
|
הקשר בין היצירה
המדעית ליצירה
הרוחנית של אדם
משול לקשר בין
קוטג' לסטייק -
שניהם באים
מאותה בהמה. וגם
- משניהם מפיקים
קצת אנרגיה
והרבה חרא.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.