לגעת לרגע אחד בעננים
והופ! לצנוח למעמקים.

להרגיש שיש בך את העוצמה
לא לטבוע, להיחלץ ובכל זאת.
אתה לא בטוח שאתה רוצה בזה

יושב, צולל, גל עשן סביבך.
אתה מחייך והכל סביב הוא אשליה.
להרגיש ולחשוב שזה קיים,
כשבעצם אתה לבד בעולם.

פסיכולוגים מכנים את זה דיכאון.
אתה מכנה את זה שלווה.
ההורים מכנים את זה דיכאון
אתה מכנה את זה דממה.

המציאות היא יותר מדי מציאות,
ההזיה היא יותר מדי הזיה.
להרגיש בקיצוניות ואז זה פשוט נעלם...