ליסה רז / על הקצה |
אני גרה,
מעלה על הכתב
את דמותי.
בקצה נשמתי
אני חיה,
מיום ליום
את מותי.
מתקשטת במילים
וסופרת ימי הולדת,
ועוד שנה עברה, ואין דומה היא לאחרת.
אז אל תבוא עכשיו
הן כבר ירד הערב,
על קצות תחושותי
מונפת כבר
החרב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|