|
חשבתי שסוף סוף
מצאתי אושר נעים
והפעם כנראה שצדקתי.
הרגשתי, פשוט הרגשתי
עד שהלכת
וכשחזרת הכל חזר שוב.
ואז הגעת פתאום
אתה אוהב אותי
אתה מחבק אותי
הוא מנשק אותי
ולפעמים טיפה מצליח להכאיב.
ידעתי שהפעם הכל בסדר
שמצאתי אותך
וכמוך, אי אפשר עוד למצוא.
חשבתי שהאושר הזה לא ייעלם
אבל תמיד אחרי כמה זמן לבד
נהיה שוב קצת רע.
אבל בכל זאת,
כשראיתי אותך התאהבתי מחדש
וכשדיברנו בטלפון לפעמים יצא שהייתי מבואס
אבל איכשהו בסוף תמיד עשית טוב.
וכשיצאנו לא הפסקתי להסתכל עליך
וכשדיברנו המון הרגשתי קצת מציק
אבל חיבקת אותי ואמרת שהכל נפלא.
ואז הגעת פתאום
אתה אוהב אותי
אתה מחבק אותי
הוא מנשק אותי
ולפעמים טיפה מצליח להכאיב.
אתה המתנה שלי ואני היופי שלך
ואין עוד כמוך בעולם כולו
אתה המלאך המיוחד שלי
ואני אוהב אותך כל כך המון
כמו שאף פעם זה לא היה ולא יהיה. |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.