|
מלטפת את עצמי כדי לא לבכות
נזכרת בטעות בליטופיך
רוצה לשכוח את המראות
חולמת להגיע עד אליך.
הדמעות הזולגות על פניי
לא מבטאות את הרגש
החושך חזק יותר מדי
איני מצליחה להבחין בשמש.
יכולה לצעוק אליך חזק
אך יודעת שלעולם לא תשמע
אתה ברחת, נמצא במרחק
בלעדיך נותרה בלבי רק דממה.
אוהבת אותך אך כואבת כל-כך
רוצה לשכוח אותך מהר
אך זה כל-כך קשה, הסיוט נמשך
ונראה שלעולם הוא לא ייגמר.
מתקשרת אליך תמיד בחסום
רוצה לשמוע את קולך מתעצבן
אולי כשתרגיש את כאבי העצום
אולי כשתשמע את לבי מתרוקן.
אולי כשתבכה שוב, כמו פעם
כשתבין שזה מה שקורה לי עכשיו
אולי כשתיזכר איך היה טוב הטעם
ואיך לי נפלת כמו כל כוכב
רק בלי להביע משאלה.
ובלי לקיים. |
|
|
הגעתי למסקנה
שאין דבר כזה
מבקר סלוגנים,
וזאת סתם קנוניה
פסיכולוגית כדי
שנסנן בעצמינו
את התוכן על מנת
שהסלוגן לא
יפסל...
ג'ינג'ית מגיעה
למסקנות
אינטליגנטיות
מרחיקות לכת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.