הוא כל כך שנא כשאנשים היו נכנסים לחנות שלו רק בשביל לשאול
איפה נמצאת החנות של יעקב. וזה ממש עלה לו על העצבים. כל יום
בערך לפחות 5-6 אנשים, ואני לא מגזים, היו נכנסים ושואלים אותו
איפה זה , והוא ברוגע היה מסביר להם שצריך לצאת מהחנות שלו,
ללכת 100 מטר שמאלה, לחצות את הכביש וזו החנות של יעקב.
ובסך הכל - מה היה שונה בחנות שלו? מה לא היה אצלו שהיה אצל
יעקב? אותם ניירות כתיבה, מחברות, עטים, עפרונות, ספרים,
משרוקיות, ושאר כלי כתיבה למיניהם. אתם יודעים מה - אפילו
המחירים שלו יחסית לאלו של יעקב היו לפעמים יותר זולים, בחלק
מהמקרים.
ובכל זאת כל יום, מאז שהיעקב הזה פתח את החנות אנשים היו באים
אליו לבקש הנחיות איך להגיע לחנות של יעקב. זה ממש עלה לו על
העצבים, הוא אפילו פעם אחת כמעט והתפתה לצרוח על בנאדם ששאל
אותו להנחיות כאלו. אבל לא, הוא בנאדם רגוע מטבעו, והוא נורא
אכפתי ועוזר. השכנים שלו תמיד ידעו שכשצריך איזה משהו עזרה -
לסדר את האנטנה של הטלויזיה או לכוון את השעון במיקרוגל - הם
יכולים לבוא לשאול אותו איך עושים את זה. והזקנה החביבה שגרה
בקומה מעליו כל יום קיבלה את העזרה שלו לסחוב את השקים
מהמכולת, כל יום שהוא היה חוזר הביתה מהחנות ורואה אותה בדרך.
אבל זה כבר היה הגבול.
בהתחלה, הוא עוד התלהב שהיתה תנועה כל כך גדולה בחנות שלו, וכל
פעם שמישהו נכנס פניו החלו לקרון מרוב שמחה, אבל אז במהרה הוא
הבין שהבנאדם בעצם רק רוצה הנחיות - איך להגיע לחנות של יעקב.
אז יום אחד נמאס לו, וזהו. הוא סגר את החנות, מכר אותה לאיזה
מיקו אחד שרצה לפתוח שם חנות והוא אפילו לא הקשיב איזה חנות כי
לא היה אכפת לו. אז הוא מכר את החנות, קיבל קצת כסף, והלך
לחנות של יעקב לחפש שם עבודה.
הוא נכנס לחנות של יעקב וגילה אותה פשוטה, אפילו יותר צנועה
מהחנות שלו, מחירים אותו דבר, מוצרים אותו דבר, רק יעקב שונה
והמוכרת השניה צילה שעבדה בנוסף ליעקב שם.
הוא התקבל בסופו של דבר להיות מוכר בחנות של יעקב, וזה היה טוב
בשבילו כי לפחות עכשיו סוף סוף הוא יעבוד וירויח כסף. הכי חשוב
- יפסיקו לשאול אותו כל הזמן איך להגיע לחנות של יעקב.
הוא היה כל כך שמח ומאושר, כל כך שמח שהוא יכל למות מרוב
אושר.
ליום הראשון שלו לעבודה הוא הגיע לבוש יפה, נקי ומצוחצח, מלא
גאווה שעכשיו סוף סוף הוא פותח דף חדש. הקליינט הראשון נכנס,
הוא מברך אותו יפה לשלום. שואל אותו אם הוא יכול לעזור. מקבל
תשובה שכן עם חיוך מאוזן לאוזן מהקליינט ואז הקליינט שאל אותו
אם הוא יכול להגיד לו בבקשה איך מגיעים לחנות של מיקו.