נעם דוקס חביב / לא לגמרי באיחור |
מחכה בתחנה לאוטובוס
כמה דקות לפני תחילת השיעור
היא מקווה שלא יהיו הרבה פקקים
כדי שתוכל להיכנס, לא לגמרי באיחור.
היא עולה לאוטובוס והנהג מנקב
מתיישבת באמצע
וכעבור שתי דקות מתחרטת ונעמדת,
נותנת לאדון המבוגר לשבת.
ואז הוא עולה, לבוש מעיל שחור של מוות ותרמיל די גדול,
בלי ספרים,
מלא במסמרים חלודים.
איזה עולם זה, הכל מתפורר,
אני רוצה אותך לחבק ומה שנשאר ממך
אני באדמה קובר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|