מגיע לנו שלום.
בטח שמגיע לנו שלום.
למה אתם שואלים ?
ובכן קודם כל ואולי הכי חשוב - אנחנו
אנשים די נחמדים.
באמת. אפילו אני משתדל להיות בסדר.

ואנחנו לא מתכוונים לפגוע..
ראיתם פעם חיילים ?
זה אח של חברה שלי,
זה החבר הכי טוב שלי , זה  החברה שלו , זה אני  -
אנחנו החיילים. אנחנו אלו שבאים להלחם -
ואנחנו כולנו אנשים נחמדים.
ואתם יודעים מה ?
אני גם בטוח שבצד השני יש לא מעט אנשים נחמדים.
רק צריך לגלות אותם..

חוץ מזה שפעם שמעתי משפט מקסים,
שאני רוצה להאמין שהוא הכי נכון שבעולם:
Nice things happen to nice people
זה משוואה ידועה ..לא ?..
אז אנחנו באמת נחמדים, כבר דנתי בזה הרגע.
ושלום זה נחמד. אפילו נחמד מאוד.
אז מגיע לנו.

טוב..זה לא מפסיק לכם ?..
הנה עוד סיבה.
אנחנו רוצים לחיות.
ככה זה בני אדם. בטח בני אדם נחמדים.
הם בדרך כלל רוצים להמשיך לחיות -
כדי שיוכלו להמשיך להיות נחמדים לאנשים -
להעניק אהבה, לקבל אהבה.

אני יודע שאני אישית - הדבר שהכי מטריד אותי,
לגבי המוות שלי, זה מי יפנק את החשובים לי בחיי -
כמו שאני עושה היום.
לא שאני חסר תחליף - אין לי שום יומרה כזו, אבל בכל זאת..
אני אוהב לחשוב שיש משהו מאוד מיוחד ביחס החם
שאני נותן לאנשים המעטים הקרובים לי.

וחוץ מזה שבטח יכאב להם קצת אם אני אמות.
לפחות לכמה שעות. ואני לא רוצה
להכאיב להם. מה פתאום להכאיב לאנשים שאני הכי אוהב ??

רוצים עוד סיבה ?

כי יש לנו כבר כל כך הרבה שירי אבל עצובים , שאם יהיו
עוד נצטרף להאריך את יום הזיכרון ,
שנצטרך לפתוח מגמה מיוחדת בבתי הספר ללימודי שירי האבל..

ושאני שומע ברדיו את "חורף שנת 73" אני לא רוצה להזיל
דמעה של עצב  -
על רבין ( כי זה היה אחד המשירים אהובים עליו..
וכי הוא היחיד שבאמת היה קרוב לקיים את זה..קרוב מאי פעם..
טוב..אם אני אמשיך אני באמת אבכה..זה כואב..)
ועוד דמעה שלמה של עצב -
על זה שגם בטח עם ילדי יעבור תהליך זהה  -
של הבטחה שלא תתקיים לגבי הליכה למלחמה..

כשאני חושב על זה -  הדמעה על רבין תישאר עבורי לנצח.
אבל לגבי הבטחות שצריך לקיים ???
אני אבטיח שלום לילדי , שלא יישאו חרב אל מול שום גוי ,
וגם לא אל מול יהודי לצורך העניין.
ואני מתכוון לעשות כל שביכולתי  כדי לקיים את ההבטחה הזו,
כדי להביא להם את היונה - עם עלה של זית.
לא רוצה  שהם יכירו את השיר הזה מתוך נימה של הזדהות
            כמו שאני מכיר,
לא רוצה לגדל אותם בחשש תמידי לגורלם במרכז המסחרי הקרוב,
לא רוצה שהם יגדלו בפחד ובחרדה עם שאלות קיומיות על
למה אנשים נחמדים נהרגים בלי שום סיבה.,
לא רוצה שהם ילכו להלוויות של חברים שלהם,
לא רוצה לבכות על קברם..

למה עוד מגיע לנו שלום ?..

כי אנחנו עם סגולה, העם הנבחר. כי אנחנו היינו הנבחרים על פי
האמונה.
ונסתרות דרכי האלהים , או שלא, את האמת שלי אישית
זה כבר ממש לא מזיז...
אבל מה שבטוח זה שדרכיו הם דרכי שלום.
"עושה שלום במרומיו, יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל".
זה לא אני כתבתי. אתם יודעים.. זה לא סלוגן בחירות..
זה אותו אחד שהבטיח לנו באופן אישי "ארץ זבת חלב ודבש".
לא ארץ אוכלת יושביה.

ואם כבר עוסקים בהוא שלמעלה -
מה אכפת לנו להקריב עוד פיסת אדמה - בכל מקרה
על פי היושב במרומים , במהרה בימינו הכל יהיה בידינו,
ממש כל רגע עומד לדהור לפה משיח ( הוא קצת מאחר,
למרות מה ששלום אומר )
והמוסלמים והנוצרים וכל השאר, רק יתחננו לגיור אורתודוקסי
מזורז ומלא..

וחוץ מזה מגיע לנו שלום - כי אנחנו רוצים     !!!
כמה שאנחנו רוצים...

כי נמאס מהדם שנשפך ללא מטרה,
כי נמאס מהשנאה הזורמת ללא תכלית,
כי נמאס מלראות חדשות שחוזרות על עצמן כל יום -
רק עם שמות הרוגים שונים.

כי נמאס לחיות בחרדות לא נגמרות -
כפי שרשמתי - יש בעולם מעט מאוד אנשים שחשובים לי באמת.
כמו שאני מניח שיש לכל אחד ואחד.
ואלו היקרים לי , לא יודעים את זה -
אבל אני חי בחרדה תמידית לשלומם.
כל פיגוע שאני שומע שלא קרה באזור שהם נמצאים בו -
מיד אני נרגע בפנים - גם אם היו עשרות הרוגים..
העיקר שהם עוד איתי..
ואם יש מצב שבו יש סיכוי שהם שם..
אני לא אדם של פאניקות ולא של היסטריות..
אבל ברגעים האלו של החרדה, גם אם מבחוץ אני נראה רגוע,
כל שניה שעוברת נראית לי כמו נצח..
וזה קשה..זה ממש כואב לי פיזית.
רק המחשבה.

רוצים עוד סיבה ?..
בטח שאתם רוצים.
אז בבקשה - למען עתיד ילדינו.
כן. זו הייתה סיסמת בחירות..
ואני רוצה גם שלום ובטחון - שזו הייתה סיסמא הבחירות הנגדית..
לא מוזר ששתי סיסמאות בחירות של מחנות נגדים
אומרות בעצם אותו הדבר ??
בטח שלא מוזר. כי כולם רוצים פה אותו הדבר.
ואתם יודעים משהו ?..מאחורי כל התוכניות המדיניות השונות -
אלו השפויות ואלו השפויות פחות,
מסתתרת מטרה אחת קדושה - לחיות בשלום.
אז מגיע לנו.

וגם בסוף זה עוד יקרה.
עוד פיגועים, פחות פיגועים,
פחות הפגזות , יותר הפגזות..
זה ממש לא משנה.
כלומר - זה מאוד משנה ברמה הפרסונלית,
אבל זה חסר משמעות ברמה הגלובלית.
סתם כדוגמא , מי מכם יכול לתת לי שם אחד מקורבנות הפיגוע
בדולפינריום ? ( מעבר לאנשים שהכירו אותם אישית , כמובן ).
אני בספק עם יש צדיקים בסדום.

ושלא תבינו אותי לא נכון - זה נראה לי  טבעי. החיים נמשכים -
אי אפשר לחיות בעצב. בזיכרון תמידי. רובנו מדחיקים את הארועים
ככל האפשר - כדי להיות מסוגלים לנהל את שגרת החיינו
בתוך כל הטירוף הזה.
אבל עובדה שאפילו עבורנו היום מבחינה גלובלית -
הפיגוע הזה ורבים כמוהו, אינם  עוד סיפורם הטראגי של הקורבנות
והמשפחות שלהם, אינם מאורע בעל משמעות היסטורית,
מדינית או אחרת -
אלא נחלת זיכרון עמום כואב בלבד.
כי בסופו של דבר, בסופו של  יום אנו ממשיכים הלאה,
ליום חדש והשמש שוב זורחת עלינו. זה טבע החיים.

המשך המלחמה לא משרת שום מטרה. רק פותח עצב אחר עצב,
עוד קורבנות , עוד משפחות שחיהם נהרסו ברגע מחריד של דמים,
והדמעות נשפכות. דמעות של מלאכים. דמעות של אנשים חיים.
והדמעות שלהם גדולות וחמות..-  שאתה עומד מולם חסר  מילים,
לנוכח הזוועה, לנוכח אי הצדק המשווע.

רוצים עוד סיבה ?..
כי אין שום דבר טוב במלחמות,
אין שום דבר טוב בהרג,
אין שום דבר טוב בנקמה.

טוב. בעצם  בנקמה יש משהו טוב.
תחושת סיפוק. ולפעמים היא חשובה.
ולפעמים היא הכרחית.
אבל באופן כללי - זה לא חיובי, לא מוסרי, לא נכון.
 
מה גם שנקמה גוררת נקמה , וכוח גורר כוח. זה לא חדש,
זה מעגל הקסמים, או אולי בעצם מעגל האימה, שאנו חיים בו -
כבר שנים רבות, מסתובבים סביב עצמנו במעגלים..

ובסוף של דבר, אחרי המשבר הגדול הבא,
אחרי כל הרע שקרה ושעוד אולי יקרה חלילה -
כשיגיעו לשולחן הדיונים ויחתמו על החוזים
וזה הרי יקרה. זה ברור לכולם -
או אז נראה מהלכים הסטורים עם חיוכים
ומדשאות ולחיצות ידים..ולפתע דף חדש יעלה עלינו.

וכשזה יקרה , וזה יקרה, אני רוצה שהמעט של האנשים היקרים לי
יהיו לצידי לחגוג ולשמוח ולהרים כוסית לאירוע.
רוצה שילדי יהיו שם  , ילדי חברי, כולל כולם,
כולל הכל.

בריאים , אוהבים , מאושרים , שלמים.
רוצים שקט.
מה כבר ביקשנו ?
רוצים שלום.
מגיע לנו.

כל זאת מובא כהשלמה לשיר שלי "פרידה" שדן באופן דומה בנושא,
ובהקדשה באהבה גדול לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ,
שהיום יום השנה השישי להרצחו. הוא פתח עבורי את התקווה,
הוא זה שנטע בי את האמונה,
ומורשתו - מורשת השלום - היא מורשתי שלי.
לא נשכח , לא נסלח, דור שלם דורש שלום. יהיה זכרו ברוך.