|
מישהו מניח אותי על הבד
מושך בשערי
מכחול. מנציח
את דיוקן השמש
הדהוי שלי.
צובע בי מים ושמן ואש.
אני המבט
הנשקף מעיניי התמונה
דו מימדית
מביטה אל אין כלום
ושותקת.
(למה מונה מחייכת?) |
|
|
רציתי לראות
מה יש בדף
הראשון...
כבר ארבעה ימים
אני רוצה עוד
זה לא ניגמר
אני לא יכולה
להפסיק
הצילו
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.