למה אין לי את כישרון ההבחנה,
להביט בחצי הכוס המלאה?
נעלב בשניה, סופג הכל ללב
והלב הוא סופח, עד שהוא כואב.
באותה מהירות שבה אני מתחיל לצחוק
אני יכול להשבר ולהתחיל לבכות.
קשה לי להבחין בחצי הכוס המלאה
תמיד הצד הריק, שאותי צריך לחזק,
משאיר לי צד ריקני ומייסר,
שאת כוחי גומר
ומכניס אותי למשבר.
ואם היה לי את כישרון ההבחנה
הייתה לי יותר הבנה,
הייתי פחות בוכה
ובמקום לתת ללב לגסוס
הייתי מנפץ את הכוס.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.