[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אדם אחד היה כותב. לא משורר, או סופר, או הוגה דעות - פשוט אחד
שכתב. גם מפורסם לא היה: מעטים היו אלו שהכירו אותו, ועוד פחות
ראו את שכתב. למה כתב? איש אינו יודע. כפי שהטייל לא יניח את
מקל ההליכה שלו, אך אותו כותב לא הניח את עטו. לכן נקבל את זה
שהוא כותב כעובדה מוגמרת.
כל ערב היה מתיישב מול שולחן הכתיבה שלו, מחזיק את עטו ביד
ימין, מניח דף שורות ריק מולו ועוצם עיניים, מנסה לרוקן את
מוחו מכל מחשבה, לנתק את חושיו מכל הפרעה חיצונית. בדמיונו
הציב עצמו בפתחה של מערה, הממוקמת ממש בקצהו של העולם. המערה
אפלה, ומבחוץ לא ניתן לראות מה נמצא בתוכה. מקל-הליכה-בצורת-עט
בידו, מתחיל האיש לצעוד פנימה.
קירות המערה נגלים לעיניו, וצורתה מתבהרת לו מרגע לרגע. בתחילה
הוא חושב שהצורה מוכרת לו, אך שוב ספק עולה בליבו; רק לאחר
שחקר אותה זמן רב, הוא מגיע למסקנה אחידה: צורתה כצורת
גולגולת, אולי אפילו מוח - פנים הגולגולת.
מסיבה לא ברורה הוא יודע שמדובר במוחו שלו. ואז תשומת לבו
מופנית לדבר אחר: טיפות זולגות מהתקרה. נוזל עדין ודק, ריחו
מתוק, אך לא חזק; הנוזל סמיך ועם זאת נעים, דביק ועדיין זולג
בקלות.
בחינה מקרוב מגלה כי כל טיפה כזו היא מחשבה, או רעיון. כאשר
הטיפות פוגעות בקרקע, הן מתאחדות, מתגבשות. האיש עומד כך, נשען
על המקל-בצורת-עט, אוחז אותו ביציבות. מתבונן הוא בנטיפים -
דמויי זקיפי מלח - מתגבשים, לאט לאט.
זמן רב הכותב בוחן מקרוב את הנטיפים, ועם הזמן הם מתרבים,
וגובהם גדל. לאחר זמן מה נוסף האיש פונה לעבר היציאה. אור בוהק
מסנוור אותו, וכתגובה עיניו מתכווצות ונעצמות.
האיש הכותב עדיין מול שולחן הכתיבה. עטו עדיין מונח בידו, והדף
שמולו עדיין ריק. אך עתה, עיניו של האיש פקוחות; ועכשיו, יודע
הוא מה לכתוב, כי ראשו מלא בשלל רעיונות. יודע הוא דבר אחד:
מרגע שיניח את עטו על הדף, היצירה תזרום ממנו והלאה, כי הגיע
הוא לנחלת ההשראה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כבר שלושה ימים
ששלי לא יכולה
לשבת אחרי הבמה
חדשה שהבאתי לה
אתמול.


החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/8/06 14:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אהוד רטנר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה