שרונה כהן / כמיהה |
הוא הביט בה
ובעיניה נשקף לא כלום מלבד לעצב טהור
מעולם לא ידעה אם הוא הבין
עד כמה
והוא ידע
את משאלת ליבה
אך מעולם לא היה יכול לשער
עד כמה
עד כמה שהיא הייתה כמהה
והיא אפילו בעצמה
במראה
לפעמים התביישה
לו רק היה מסוגל
וליבו היה נפתח
האם בפניה זה היה
במבט לאחור
היא רואה אותו עומד
לבד
יפה יותר מתמיד
במבט לעבר לעתיד או להווה
הוא לא רואה הרבה
גפרור שנדלק
ומעיף גיצים
בסוף גם הוא נשרף
אהבה שהתעוררה
והעיפה חצים
היא,
אותה אחת,
שורפת
הוא הביט בה
ובעינו הייתה כמיהה
לעולם היא לא תדע
למה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|