דורון פגוט / בת קול |
בזכותך.
הבית ריק
דממה מסנוורת
רק החושך בולע
כמה משונה אהבתך.
וליבי הולם הולם
אני נולדתי!
כל גופי מותש
רק ליבי בשיא
מקשיב ללחישות
אהבתך
מבעד לרקמת המשי הדקה
הנה עיניך המענגות
הנה שפתיך, הלוחשות
והלב הולם בחוזקה
אני אומר לך
שובי הביתה,
שובי הביתה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|