הזכרונות שלי
נפגשו
בתאטרון רחוב
וצפו בהנאה
בשלל דמויות צבעוניות
חושפות מונולוג אקראי
ממרומי המרפסת;
והן נזכרו,
איך בעבר, לא מזמן
הן נמנו כחלק משורת השחקנים הזו
ואף הובילו הצגה משלהם.
לזכרונות שלי
נותרו דפים מפוזרים
של טקסטים עייפים
שלא פורטים על שום רגש.
הזכרונות שלי
מכבים עליי את האור,
מורידים את המסך
ולא מתאמצים יותר
למחוא כפיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.