לגדול בלעדיך מחייב להעלות השערות לגביך...
לא בקשר לדברים הגדולים שכולם יודעים בעל פה, כמו: איפה היית
בצבא ובמה עשית בגרות, אלא בנוגע לדברים הקטנים האלו שרק מי
שהכיר אותך באמת יודע.
למשל, על מה חלמת? איזה צבע הכי אהבת, או מה הכי אהבת לאכול?

כל אלו ועוד, הם דברים שלעולם לא אדע, גם אם אני באמת יודע
עליך.

למרות כל אותן השערות, ישנם מספר דברים שאני כן יודע ואותם
אתחיל למנות:
אני יודע שאהבת אחרים יותר מאשר אהבת את עצמך.
שנתת ל-"חבריך" ולמשפחתך לרמוס את כבודך .
היית חזק, אך בזמן האמת וויתרת.
היית כל כך מרוחק עד שהקרובים אליך ביותר לא ראו כי נשברת.
בנית משפחה בחייך וכמעט מוטטת אותה במותך.
אני מתבייש לומר שחלקנו זוכרים את פניך אבל לא זוכרים אותך.
מספרים שחייכת כשבאמת רצית לבכות, וכשסטרו לך בשתיקתך בקשת
"עוד"...

קורה לי הרבה שאנשים אומרים לי כי אני מזכיר להם אותך...
ובאמת יש דמיון.
בדומה אליך, גם את הילד שבי אנסתי להיות "אדם רציני".
בתוכי אני יודע,
אתה הוא אני.

במלאות 15 שנה למותך,
ממני הילד שהפך לגבר, אל הגבר שלא הכרתי מעולם.