עתניאל בן קנז / מחנכת ומחנכת |
זמן לא מבוטל,
ילדים קטנים,
זאת שכחנו בכלל...
צעירה אך בוגרת,
כמו בהתחלה,
מקשיבה, לא שותקת,
הרי זה נפלא.
מחנכת כפועל בהווה,
מחנכת כשם,
מחנכת לא לקחת קשה,
בעזרת השם.
עיתון הוא ספר דרך,
קוראת בין השורות,
שונה אבל אחרת,
לא תמצא כזאת.
מחנכת כפועל בהווה,
מחנכת כשם,
מחנכת לא לקחת קשה,
בעזרת השם.
ולסיום תפארת,
חיוך זעיר לוחש,
אישה את מיוחדת,
תודה - זה מתבקש!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|