[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כליל החורש
/
שלושה

אותו בית, הבית שהיה פעם בולט בעציו הגדולים והיפים, בפרחיו
הצבעוניים ובדשאו הירוק והמטופח, היה כעת מט לפול - נוטה
לגוונים אפורים אשר אפיינו גם את פניהם של בעליו, ההורים.
דיבורם היה מונוטוני ומשעמם - כמו הגינה המוזנחת. עיניה של
האישה היו מנצנצות פתאום, נעשות אדומות במאמץ לא לבכות, אך עור
פניה הלא בריא והמקולף - ממש כמו קירות הבית - העיד על בכי רב
וממושך. הם לא דיברו על האירוע והשתדלו גם לדחוק אותו
ממחשבותיהם, אך ניתן היה להרגיש בו כשהיית בחברתם ועמדת קרוב
מדי אליהם.

הגבר עמד שפוף ומכונס בעצמו, ממלמל מילות הרגעה אליה - או אולי
לעצמו.
שקים דקים היו תלויים תחת עיניו העייפות. הוא לא מה שהיה פעם.
כמו הבית, ציפית תמיד לראותו נופל ונשבר, אך זה מעולם לא קרה
והאדישות התמידית שלו שכיסתה תמיד על הכל היתה אולי הדבר הנורא
ביותר בדמותו.
צילו חיפה על בור קטן באדמה הקשה בו יכולת לקבור חתול אהוב או
אולי כלב קטן.

אם היית נעמד קרוב ממש, היית יכול לראות משהו ספוגי ואדום
מקומט בחוזקה בידה הקטנה של האישה. ידה השניה החזיקה בידו של
הגבר, מרעידה גם את ידו של הגבר - אולי ידו של הגבר היא זו
שהרעידה את גופה של האישה. משהו קטן וזהוב נח על הרצפה, והאיש
השלישי לטש בו את מבטו - כמצפה שיגיע בעצמו לידו. שפתה
התחתונה רעדה כשפתחה את הצמה הארוכה בה היה קשור שיערה, ושלפה
סיכה מבין הים הזהוב.
בשקט פתחה את ידה השניה וניקבה חור בדבר הספוגי האדום, מרחיבה
אותו אט אט ומעבירה אותו לגבר שהתכופף במאמץ רב ודחף את הדבר
הזהוב אל תוך החפץ האדום.
'אם כך, הכל מוכן', אמר האיש השלישי בשקט ובחיוך קל של איש
מכירות.
הם הנהנו בשקט כשכיסה את הבור, ולבסוף הלך משם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הידעתם שאת הסרט
"לול" צילמו
אצלנו בבית?



אפרוח ורוד,
ותשאלו את צביקה
הלולן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/8/06 12:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כליל החורש

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה