|
באותו יום כשהלכת
בלי לומר מילה
כשהתעמקת
כשהבטת
וקראת בשמי
ללא קול
הילה
בעצם
לא דיברת
לא אמרת כלום
אך אמרת הכל
ללא קול
בעצם
לא הבטת
העפת רק מבט קצר
אבל בשבילי
זה היה ארוך מספיק
מספיק
בעצם
לא היית
אולי רק במחשבות
אולי בחלומות
אולי באגדות
מתי תחזור?
מתי תהיה פה כדי לעזור?
אהיה כבר שם
ולא תראה אותי עוד
לעולם
למרות המרחק
עדיין נהיה קרובים
כי מה שחשוב
זה מה שבפנים
לעולמים |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.