|
מי יצא אל ההרים
להרוות צימאונו
משב רוח בעיניו
של האל המת בשחקים
ראה תימרות עננים
אבק סופה נגוז
אבוקות לילה נישאות
בידי הנערים
או מה יפית ארצי
מרחבי מדבר וצייה
ותעלוז הארץ על רבצה
שותקת ומבכה
את זיו העלומים
אדוות הנהר שותקות הן
לא משות מהצליל
לא מרפות אחיזתן
בקרקע פוריה. |
|
|
הסלוגן שלנו
גדול וכתום,
הסלוגן שלנו
נוסע פתאום,
בבוקר נוסע בערב
הוא שב,
מביא לנו דאחקות
ביצים וחלב.
תומאס,
שלא הצליח לחשוב
על שום דבר שנון
באמת לכתוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.