|
מי יצא אל ההרים
להרוות צימאונו
משב רוח בעיניו
של האל המת בשחקים
ראה תימרות עננים
אבק סופה נגוז
אבוקות לילה נישאות
בידי הנערים
או מה יפית ארצי
מרחבי מדבר וצייה
ותעלוז הארץ על רבצה
שותקת ומבכה
את זיו העלומים
אדוות הנהר שותקות הן
לא משות מהצליל
לא מרפות אחיזתן
בקרקע פוריה. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.