|
מי יצא אל ההרים
להרוות צימאונו
משב רוח בעיניו
של האל המת בשחקים
ראה תימרות עננים
אבק סופה נגוז
אבוקות לילה נישאות
בידי הנערים
או מה יפית ארצי
מרחבי מדבר וצייה
ותעלוז הארץ על רבצה
שותקת ומבכה
את זיו העלומים
אדוות הנהר שותקות הן
לא משות מהצליל
לא מרפות אחיזתן
בקרקע פוריה. |
|
|
כל מי שכותב
סלוגנין שירים
את ידו!
בעצם אתם בטח
עסוקים בכתיבת
סלוגן, אז לא
משנה.
ק. מרכוס,
משוכנע שהוא נגד
משאלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.